רש"י על נזיר ל״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 זעירי אמר אף שאור בבל תקטירו - שאילו אין בשאור כזית ועיסה משלימו לכזית שהוא חייב ועובר משום שנאמר כל שאור וכל דבש לא תקטירו ויקרא ב׳:י״א:
2 כמאן כר"א דדריש כל - לגבי חמץ בפ' אלו עוברין בפסח דקתני ועל עירובו בלאו דברי ר' אלעזר דכתיב כל מחמצת לא תאכלו שמות י״ב:כ׳:
3 אי הכי - לימא זעירי וכן נמי לענין חמץ בפסח יהא חייב על עירובו משום דכתיב ביה כל:
4 אין הכי נמי - דלענין חמץ בפסח היתר מצטרף לאיסור וכר"א והאי דקאמר גבי שאור משום לאפוקי דאביי דאמר במסכת מנחות יש הקטרה בפחות מכזית קמ"ל מדבעינן צירוף דאין הקטרה בפחות מכזית ואין חייב עליה אלא א"כ יהא בו כזית או שיהא היתר משלימו לכזית:
5 מקפה של תרומה - העשויה מיין של תרומה מקפה רוטב:
6 והשום והשמן - שנותנין לתוכו משום תבלין הן של חולין:
7 ונגע טבול יום במקצתן - איכא דאמרי משום ושמן של תרומה אבל לא במקפה דחולין דטבול יום שויוהו רבנן שני ואין שני עושה שלישי אלא בתרומה ואית דאמרי מאי במקצתן אפילו במקפה של חולין דכיון דעריבי בחד מנא דמי ליה כמאן דנגע בתרומה עצמה:
8 והוינן בה אמאי פסל במקום מגעו - דאין טומאת אוכלין בפחות מכביצה:
9 ומה טעם - לוקה עליו בכזית והא ליכא שיעורא אלא משום דאמרינן היתר מצטרף לאיסור:
10 א"ל - הכא היינו טעמא הואיל וזר לוקה עליו בכזית דאיכא תרומה כזית בכדי אכילת פרס חשיב לה כאילו הויא תרומה וכיון שנגע בו פסל מקום מגעו:
11 כזית בכדי אכילת פרס מי הוי לה דאורייתא - דמיחייב עלה מלקות:
12 א"ל אין אי הכי אמאי פליגי רבנן עליה דר אלעזר בכותח הבבלי - דאית ביה קומניתא דנהמא בפרק ואלו עוברין פסחים דף מג. דקאמר ועל עירובו בולא כלום הא לא אפשר דלא הוי בכדי אכילת פרס שיעור כזית:
13 א"ל הנח לכותח הבבלי דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס אי דקא שריף מישרף - שגומע ואוכל עד שגומע ממנו בכדי אכילת פרס:
14 בטלה דעתו אצל כל אדם - שאין דרך אכילה בכך שאין אדם רגיל לאוכלו בעיניה לפי שהוא חריף דיותר ולא חייבתו תורה אלא דרך אכילה:
15 ואי משטר קא שטר - שטובל בה פיתו לשם לפתן ואוכל אבל בשום ושמן של תרומה להכי לוקה בכזית דאיכא כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא:
16 מדוכות - שנידוכין לתוכן תבלין:
17 ואי ס"ד כזית בכדי אכילת פרס הוי חשיב מדאורייתא - אמאי מקילין בהו כולי האי דאמרת שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה ולא לתוך חולין והאיכא למיחש שמא נפלה בשל חולין ואיכא כזית בכדי אכילת פרס:
18 ואלא מאי אמרת היתר מצטרף לאיסור התם נמי אמאי אמרת שאני אומר - והאיכא למיחש דילמא איכא בקדירה השני תרומה בכזית פחות משהו והיתר משלימו לכזית:
19 אלא הנח לתרומת תבלין דרבנן - ולא דייקינן בהו בכזית בכדי אכילת פרס דמדרבנן הן ולא מחמרינן ביה כולי האי: